<h1>אהל מועד שער השחיטה דרך ד'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
עיקור זהו [שנעקרו] הסימנין שניהם או הא' מהם שממקום חיבורן בלחי ואפי' בענין שאין עושין אותה טרפה אין שחיטה מועלת בהן לפי שאין דין שחיטה בסימנין עקורין וא"ת בעוף אם שוחט בסימן השלם למה אוסרין שחיטתו והלא לא שחט בסימן העקור וי"ל דאע"ג דהכשר של עוף בסימן א' בעינן שיהיו הסימנין שניהם ראוי לשחיטה.
<h2>דף יט.</h2>
הגרמה זהו שמשפיע במקום שאינו ראוי לשחיטה או ששחט בהיקף הסימן כמו השוחט בשנים ושלשה מקומות ובא' מהם הגרים והוא כך הדין שכל שהגרים כלל בושט חוץ למקום שחיטה שחיטתו פסולה דתרבץ הושט נקובתו במשהו ואפי' בקנה אם הגרים בשליש ראשון שחיטתו פסולה אא"כ שחט שני שלישים והגרים בשליש אחרון דכל ששחט שני שלישים הראשונים כהוגן שוב לא מפסלה שחיטה על מיעוט בתרא בשום ענין והמקומות הראוים לשחיטה נתבארו בנ"ג מדרך א' אע"פ שאם מצא חצי קנה פגום והשלים לרוב כשירה אם הגרים בקנה פסולה כמו שנתבאר וזהו לדעת האומר בגמ' דלא דמיא הגרמה למצא חצי קנה פגום דהתם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה ויש מכשיר אם הגרים בשליש ראשון של קנה כלפי הראש והוא ששחט כראוי שני שלישים אחרונים ולא סגי בשליש המשלים לרוב משום דבעינן רובא בשחיטה ולדברי הכל צריך לשחוט שליש אמצעי במקום הראוי לשחיטה.
<h2>דף יט:</h2>
וכן שחיטה העשויה כמסרק כשרה שאין חוששין לשחיטה אע"פ שאינה מפורעת.
השוחט את הקנה בין שוחט במקום נקב בין פגע בנקב שחיטתו כשרה, שחט ישראל חצי קנה וגמר גוי או מין או כותי הואיל והחיות יוצא ביד א' מאלו פסולה ובושט שניקבתו במשהו כל ששחט בו א' מהם פסולה וכלל הוא שאין פסול במיעוטו אחרון של סימן אחר ששחט רוב כראוי וזה מוסכם מכל המפר' מלבד הרש"י [לקמן ל"ב, ע"א] שמחמיר ואומ' מוטב שיכנה לבהמה במקל א' אחר ששחט רוב שני סימנין ולא יגמור בפיסול.
השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה.
<h2>דף כ:</h2>
נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה ודין שבירת מפרקת יתבאר עוד בנ"א מדרך י"ד שער או"ה.
<h2>דף כח.</h2>
שחט בעוף סימן א' ואחר נשמט השני שחיטתו כשרה, היה שוחט ולאחר שחיטתו נמצאת גרגרת שמוטה פסולה שמא קודם שחיטה נשמטה וזה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסולה וכן הדין בספק שהה או דרס ואע"פ שרוב השוחטין [אין] דורסין ובדין זה אאריך בנ"ג משער ה'.
<h2>דף ל.</h2>
השוחט בשנים או ג' מקומות פי' ששחט בצד כנגד הפנים עד חלל הסימנין ואחר החזיר הסימנין ושחט בצד הסמוך לעורף ואח"ך שחט בצדדין והשחיטות מקיפות את הסימן ומגיעות לחלל וכולן במקום הראוי לשחיטה אלא שאין נוגעות זו בזו ויש בין כולן רוב היקף הסימן שחוט אע"פ שאינן ממש זו כנגד זו שחיטתו כשירה וי"מ בשנים וג' מקומות ששחט מעט בושט במקום הראוי לשחיטה והביא ידו משם ושחט רוב הסימן במקום א' אין אומרין הרי נקב הושט אלא הואיל וקודם שישהה שיעור שהייה שחט כראוי ובמקום הראוי שחיטתו כשרה וזהו מפורש ג"כ ממ"ש הר"ז ז"ל על בהמה שיש גרעינה בושט שלה ושחט ופגע בגרעינה מגביה הסכין ושוחט לאלתר קודם שישהה שיעור שהייה למעלה מן הגרעינה או למטה הימנה ושחיטתו כשרה.
<h2>דף ל:</h2>
שחיטה העשויה כקולמוס פי' שהתחיל בקנה למעלה וחתך ושפע כלפי מטה אם כל השחיטה במקום הכשר לשחיטה שחיטתו כשרה.
דרסה כיצד המתיז את הקנה או רובו בבת אחת כאדם שמחתך קנה או שדוחק הסכין בכח ופוסק כדרך שחותכין את הצנון זהו דרסה ובלעז פימרי, השוחט בהולכה אחת או בהובאה אחת אם יש בסכין מלא שני צווארין שחיטתו כשרה ואם לאו שחיטתו פסולה, שנים אוחזין בסכין א' ושוחטין אפי' א' למעלה וא' למטה ואין חוששין שמא ידרסו זה על זה, וכן שנים ששוחטין בשני סכינין שחיטתו כשרה דרס כל שהוא בושט שחיטתו פסולה שחט רובו כראוי ודרס במיעוט בתרא שחיטתו כשרה, שחט חצי קנה ודרס במיעוט המשלים לרוב שחיטתו פסולה.
<h2>דף לב.</h2>
ה' דברים פוסלין את השחיטה והם שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור, שהייה זו השוחט אחר להתחיל לשחוט מעט בושט או לאחר ששחט רוב הקנה בבהמה וקודם שיגמור שחיטתו שהה כשיעור אחרת וזהו כדי שחיטה רוב ב' סימנין של בהמה גסה לגסה ודקה לדקה ולעוף י"א כדי שחיטת בהמה דקה וי"א כדי שחיטת רוב סימן אחד בעוף וכן פסק הרמב"ן וכת' ג"כ שהעור הוי בשיעור השהיה לפי שאין נשחטין סימנין עד דשחיט עור ויש מקילין בשיעור שהיה ופסקו כדברי האומר כדי שיגביהנה וירבצנה. שהיות מצטרפות זו לזו מספק. השוחט בסכין רעה אפי' הוליך והביא כל היום כולו מאריך בשחיטתו הואיל וכל שעה מוליך ומביא ולא הפסיק שחיטתו כשרה ואם היה שוחט בסכין רעה בהמה ושהה במיעוט בתרא של סימן ראשון כשיעור שהייה אע"פ שמוליך ומביא הואיל ומעוט זה אינו מעכב בשחיטה ספק הוא אם זה כמחתך בשר במקום אחר ושחיטתו פסולה.
חלדה זהו שהחליד הסכין בין סימן לסימן ואם החליד תחת העור או תחת צמר מסובך או תחת מיעוט של סימן ששחט ראשון או תחת מטלית שהוא כרוך ודבק לה סביב בצוארה ושחט זו היא חלדה ומספק שחיטתו כשרה והוא ששחט בקנה מיעוט המשלים לרוב ובושט משהו מרובו הראשון בחלדה אבל שוחט מעוטו האחרון בחלדה אינה פסולה וצריך ליזהר שלא יתכסה ראש הסכין תחת העור ואם שחט באמצע הסכין אין להקפיד אם ראש הסכין מכוסה.
<h2>דף לב:</h2>
השוחט בהמה או חיה ואחר שנשחט הקנה נקבה הריאה כשירה שחיי ריאה תלוין בקנה וכן שחט הושט וניקבו המעיים כשרה שחיי מעים תלוין בושט ויש שאוסר בכל טרפות שיולד בין סימן לסימן וכן פסק הר"מ.
<h2>דף מ.</h2>
סכין שביד גוי או ביד מי שפסול לשחיטה וישר' שוחט פסולה.
<h2>דף מד.</h2>
פסוקת הגרגרת ברובא טריפה ומשערין אותה ברוב חללה ודיני שמוטה ופסוקה שוים הם לכל אלו הדברים ובנ"א מדין ז' משער הטרפות יתבארו דיני גרגרת שנמצאת פסוקה או נקובה וכיצד מקיפין בה ולפי הכלל אשר לרמב"ן ז"ל בדיני העיקור הסימנין כך הוא הדין סימנין שנטלו עם בשר הלחי היינו ניטל לחי התחתון וכשרין והוא דקיימי כדממתחי, ניקב בו סימנין בגופן היינו נקובת הושט ופסוקת הגרגרת הנז' עם הטרפות, עקרו סימנין בסופן ממקום חיבורן אשר בבשר הלחי היינו עיקור סימנין ואם עיקורן במקום א' ומיעוטן שלם מצד שני כשר ואעפ"י דאמרי' כשר צריך המורה לעיין בזה היטיב שלא יטעה בכך, והנכון שלא יתיר ולא יאסור ועוד שדעת הגאון רבי' יצחק שאין להתיר אלא כשנעקרו במיעוטן, נעקרו סימנין כאן מעט וכאן מעט הואיל והמיעוט השלם אינו במקום אחד עקירה שלהם מצטרפת לרוב וטרפה ובשעת שחיטה נבלה וזהו מלשון רשב"א נעקר א' מן הסימנין מן הלחי ומן הבשר שעל הלחי ברובו אם העיקור במקומות רבים הרי זה הוי עיקור ואם עקירתו במקום א' והמיעוט הנשאר שלם במקום א' כשר, ועיקור זה אינו עושה טריפה ואעפ"כ אין שחיטה מועלת בהן כל שאין המקום קיים כולו שלם בצד א' ע"כ וזה מן הרא"ה אם נעקרו כולן הויא נבלה אבל לא נעקרו אלא שנדלדלו סימנין ברובן הויא טריפה ע"כ.
<h2>דף נד.</h2>
נמצאת הגרגרת שחוטה ושמוטה אם לא תפס בסימנין כשרה והוא שיקיף ויש מתירין בלא הקפה הואיל ולא תפס בסימנין והגרגרת שחוטה וראוי להחמיר ושלא להתיר אלא בשני תנאים והם שלא תפס ושהקיף והקפה זו אינה באותו קנה עצמו אלא צריך להביא בהמה אחרת ושוחט אותה ואחר שומט הגרגרת ויקיף מקום חתך של קנה זו שנמצאת שמוטה לקנה זו שנשחטה ולא נשמטה עד אחר שחיטה ואם אינם שוים פסולה ואם הם שוים שאנו רואים חתך של זו שנמצאת שמוטה שאינה מעוקל אבל הוא מיושר כמו אותו קנה של בהמה זו שלא נשמטה אלא לאחר שחיטה מעתה ידוע הוא שאחר שחיטה נשמטה.
